דיוקן חטוף של אנשי ספרות

דוד אבידן

הוא לא אהב אותי , בכלל, הוא לא אהב צעירים ממנו, ולזכותו ייאמר שאפילו לא ניסה להסתיר זאת. היה שלב שבו הערצתי אותו, כשהייתי ממש צעיר. אחר כך חייתי באירופה, הלכתי לערבי שירה  וקראתי שירה שנכתבה אז באנגליה , ארה"ב, פולין, בצ'כיה וביוגוסלביה בדרום אמריקה וביוון. פתאום  הוא נראה לי פחות רדיקלי, אבל ללא היה ספק משב רוח רענן בשירה שלנו.

פגשתי אותו לעתים רחוקות ובאחת הפעמים האלה, כשנודע לו שאני חולם להביא ילד לעולם ישב לצידי עם נייר ועט והתחיל לרשום בטורים.. עלויות שנה אחת: תזונה. ביגוד. צעצועים. גן ילדים. נזקים. וכו. אני לא זוכר לאיזה סכום הגיע  ואז הכפיל ב18 – עלות גידול הילד עד לצבא ובאמת יצא איזה סכום אסטרונומי.

  • יש לך את זה? שאל. המהמתי. כל מה שהיה לי אז סכומים קטנים שקבלתי בעבור רשימות ביקורת שכתבתי בהארץ. 
  • אז איך אתה רוצה להביא ילד לעולם ?

בפעם האחרונה התכתבנו בפקס. הייתי אז העורך הראשי בהוצאת זמורה-ביתן והוא הציע לי להוציא את האוטוביוגרפיה שלו. מהר מאוד התברר שאין שום אוטוביוגרפיה, אבל שהוא מתעתד לכתוב , ויהיו שם גילויים מפתיעים. הבאתי את הצעתו בפני הבוס והוא גיחך: שיביא דוגמא, אמר.

למחרת קבלתי דוגמא. זה רק העמוד הראשון, כתב:

הייתה זו טבלה מחולקת לטורים אנכיים. בטור השמאלי  - שמות כל הנשים שאתן היה לו קשר אינטימי.. בשני – משך הזמן. בשלישי – ההערכה שלו על כל אחת מהן וברביעי - הסיבות לפרידה  וכו.

 וזה היה הפקס האחרון שקבלתי ממנו.

 

דוד אבידן

 

הרחוֹבוֹת ממריאים לאט

הָרְחוֹב הַיָּפֶה-הַיָּפֶה יֵעָצֵר לְבַסּוֹף בְּדַרְכּוֹ.
הַשַּׁלְוָה, אֲטוּמָה וְקָשָׁה, תֵּחָתֵךְ כְּמוֹ חַלָּה לְאָרְכּוֹ.
וְהַבֹּקֶר הַלַּח יִתְפַּחֵם מִבָּרָק יְחִידִי. מִבְּרָקוֹ.
***
אֲנָשִׁים יִתְנַשְּׁמוּ בִּכְבֵדוּת כְּמוֹ בְּתֹם דְּהָרָה עַתִּיקָה.
חֲגוֹרַת-הַבֶּטוֹן שֶׁל הָעִיר הֲדוּקָה. בְּהֶחְלֵט הֲדוּקָה.
הַקִּירוֹת הַכְּבֵדִים מְבִינִים מַשֶּׁהוּ וְנוֹפְלִים בִּשְׁתִיקָה.
***
עַל הָעִיר הַגּוֹסֶסֶת בַּחוּץ צוֹנֵחַ אוֹר שֶׁמֶשׁ מֻחְלָט.
בְּיוֹם שֶׁכָּזֶה מִן-הַסְּתָם בַּבָּתִּים שׁוּם תִּינוֹק לֹא נוֹלָד,
אַף לֹא מֵת שׁוּם אָדָם. וְאָכֵן, הָרְחוֹבוֹת מַמְרִיאִים לְאַט.
***
הָרְחוֹבוֹת מַמְרִיאִים אֶל הָאוֹר הַלָּבָן כְּמוֹ שְׁטִיחַ-קְסָמִים.
הַקִּירוֹת שֶׁנָּפְלוּ מוּקָמִים אֵיכְשֶׁהוּ (אֶזְרָחִים חֲכָמִים).
וְלָעִיר אֵין רֵאשִׁית וְאֵין סוֹף. וְכָל הַמְּבוֹאוֹת חֲסוּמִים.
***
וְיָדֶיךָ שָׁרוֹת מִן הַקִּיר כְּמוֹ מִלְמוּל שֶׁל אֵזוֹב יְרַקְרַק.
וְעֵינֶיךָ פּוֹרְחוֹת כְּמוֹ פְּנִינִים שֶׁל זְכוּכִית עַל צַוַּאר הַבָּרָק.
רַק רֹאשְׁךָ הֶעָיֵף צָף בָּאוֹר הֶעָמֹק. וְרַק פִּיךָ שָׁרַק.

 

מתוף ספרו הראשון, ברזים ערופי שפתיים, 1954.

אנחנו ממש אהבנו!
  • הוספת הערה

שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה