שיחות רדיו - מדברים לאוויר

למה ויקטוריאנה?

מה אנחנו יודעים על התרבות של אנגליה בתקופת המלכה ויקטוריה במאה ה 19 ? בעצם הרבה מאוד : יודעים על כמה שמשיאי הפרוזה הקלאסית עם צ'רלס דיקנס וג'יין אוסטין, תומאס הארדי ושלוש האחיות ברונטה, עם ג'ורג' אליוט ועם אוסקר וילד וסופרים ריאליסטיים אחרים. על המשוררים הנפלאים של הרומנטיקה -  ג'ון קיטס, וורדסוורס, שלי וביירון, על מסאים גדולים וציירים שבשרו את האימפרסיוניזם כמו טרנר ואחרים. אבל, מה אנחנו לא יודעים חיי החברה הויקטוריאנית, איזה סודות אפשר עכשיו לגלות?

לפני כ 200 שנה  הפכה המלכה ויקטוריה הבריטית ממלכה - לקיסרית אחת האימפריות הגדולות בתולדות העולם. עידן מלכותה הארוך של המלכה ויקטוריה הוא אחת התקופות הכי מרתקות בתולדות אנגליה. הפעם אני רוצה לספר קצת על מנהגי החברה הויקטוריאנית וקודם כל על פולחני המוות הרומנטיים של  האנגלים בתקופת המלכה ויקטוריה, כי, כפי  שאמר הסופר  ג'. בי. פריסטלי  : המוות, הוא שעמד במרכז החיים הויקטוריאניים .

נתן זך  , באחת משיחות הרדיו שלו, שנקראה "האם כולנו מתים" דיבר על פולחן המוות אצלנו, הישראלים, על ההתמכרות  שלנו לימי זיכרון ולאסונות לאומיים, אבל שום דבר לא יכול להשתוות להתמכרות לפולחן המוות של הוויקטוריאניים, הכי אקסצנטרית ואפילו משעשעת, התמכרות של בני המעמד הבינוני, אולי בעקבות המלכה הצעירה שאיבדה את בן זוגה הנסיך אלברט אהוב לבה כשהייתה רק בת ,21 וחמש עשרה שנים לבשה תמיד שחור ולא יצאה כלל מארמונה.

מלאך המוות , אפשר לומר הפך מאז לסופר סטאר בתרבות הויקטוריאנית. ואביא כמה דוגמאות מהספרייה שלי. למשל, בעיתון נשים פופולארי בדומה לאלה שהיום נמצא בהם עצות לטיפוח הפנים והגוף, ממליצה העורכת  לאלמנות להקפיד על תקופת אבל , לא שבעה כנהוג אצלנו, אלא לפחות על שנה ותשעה חודשים. החנויות ממהרות להתאים את עצמן לאופנה החדשה ובמהרה נשים מהוגנות מקפידות ללבוש לא רק שמלות שחורות אלא לענוד תכשיטים שחורים עם אבן שחרון, או זכוכית שחורה למעוטי היכולת. בבית הילדים קוראים סיפורים על כל צורות המוות האפשריות. את חדר האורחים  מקשטות הזמנות מהודרות במסגרת שחורה להלוויות שהיו, כמזכרת,  ועל השידה  מעל לאח פסלוני חרסינה של רוצחים מפורסמים, כמו ז'אק דה ריפר ואחרים.

ומה על מדפי הספרייה ?  בצד הרומאנים וספרי השירה  הקלאסיים - הרבה רומנים רומאנטיים, אך חסודים מאוד,  ומאות ספרי מיסתורין שבהם כמובן המוות מככב, וגם ספרי אימה המדירים שינה בלילות. כזכור, בתקופה זו  התפתח שם הרומאן הגותי, הרומאן האפל ובראשו פרנקנשטיין הנורא של מרי שלי, אחותו של המשורר וגם דרקולה הצמא דם של בראן סטוקר, וגם סדרה ארוכה של ספרי ערפדים. ועוד, מהספרייה שלי, קובץ עיתונים של המשטרה שנקרא "חדשות המשטרה", ובכל עמוד דיווחים שוטפים ספק ריאליסטיים ספק דימיוניים ומקאבריים מלווים בציוריים מדוייקים: גברת בשמלת קרינולינה עצומת ממדים בקפיצת התאבדות אל נהר התמזה מגשר ווטרלו, עימות נורא עם כריש, גם כן בתמזה, כלה הרוצחת את בחיר ליבה באמצע טקס הנישואים וגם – מפגש בלתי צפוי גם רוח רפאים שהסתתרה בארון השמלות. הויקטוריאנים היו מכורים לסיפורי זוועה על רוצחים ורוחות רפאים ולא תמיד נבדקה מהימנות הידיעה אפילו בעיתון רשמי של המשטרה.  מעמדו של  אנגלי  נבחן אחרי מותו .  התחרות בעושר ובפאר ההלוויות יכולה להשתוות רק לתחרות בפאר החתונות אצלנו.  "עם של נקרופילים הנשלט על ידי אלמנה"- כתב המסאי מאקולי.

איזה מין אנשים הם היו, הויקטוריאניים בני המעמד הבינוני? אז ככה: האם ובעלת הבית אמורה להיות עדינה מאוד וקצת מלנכולית. טווה ורוקמת לאור הנר, פורטת בפסנתר וקוראת אולי רומאן רומנטי עב כרס או ב"ספר הטוב", בתנ"ך ובברית החדשה. הקשר הרגשי של האנגלים לתנ"ך היה כל כך עמוק שיש לו ביטוי ביצירות הכי גדולות של התקופה , בגן העדן האבוד של ג'ון מילטון כמו גם בשירתו ובציוריו של ויליאם בלייק ובשיריו של לורד ביירון ורוברט בראונינג.  קצת מאוחר יותר באותה המאה מקס נורדאו, ידידה של הסופרת ג'ורג' אליוט  האדוקה בדתה, מצליח לגייס אותה לטובת הרעיון הציוני שמתחבר אצלה בטבעיות לפרק האחרון שקראה באותו היום בתנ"ך על עם ישראל.

אבל נחזור לבית הויקטוריאני : הילדים משחקים בתיבת נוח ומשחקים תנכיים אחרים. המשרתים מקפידים על ההוראות של בעלי הבית על פי הכללים שנקבעו במסמך רשמי : הבגדים חייבים להיות בעלי צביון רציני. אין ללבוש בגדים בצבעים בהירים הדיבור אסור בשעות העבודה. אל תניח לקולך להישמע באוזני האדון או הגברת אלא אם נדרשת לדבר. עמוד תמיד  זקוף כשידיך שולבות לפניך. דבר בקול נמוך ובקיצור נמרץ.

והאב, בעל הבית והשליט האחד והבלתי מעורער של המשפחה , מה הוא עושה בביתו?  קורא סיפורים מהתנ"ך לאשתו ולילדיו בימי ראשון. ובשאר הימים הוא ציפור דרור, יוצא כמעט כל ערב לתיאטראות  לראות מלודראמות  מומחזות, מבקר בפאבים וגם בדראג שאו . דוסטויבסקי שביקר בלונדון באותן השנים נדהם  מהמספר הגדול בתי הבושת והסטריפטיז שבעיר. ידוע שבצד התנ"ך וספרי קודש אחרים –  ספרי וחוברות פורנוגרפיה נדפסו  במאות אלפים. והייתה גם פורנוגראפיה תנכית: למשל חוברת שבה מתואר באיזה אמצעים הצליחה אסתר לפתות את  המלך אחשוורוש.

אני אוהב לקרוא על התקופה הויקטוריאנית אולי בגלל  המתח שבניגודים שבמדינה שהייתה בשיאה, אימפריה ענקית  המובילה את המהפכה התעשייתית , עם הוגי דעות הכי רציונאליים -  ועדיין מוקסמת מסיפורי פיות  רוחות וערפדים. גם  דיקנס עם הביקורת החברתית הריאליסטית וגם לואיס קרול עם אליס בארץ הפלאות.

מישהו כתב:  העידן של ויקטוריה היה כנראה האחרון בתולדות התרבות המערבית שבו התקיימו ללא שום אי נחת זה לצד זה מדע מדוייק ופנטסיה שאין לה גבולות.

אנחנו ממש אהבנו!
  • הוספת הערה

שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה