שלוש שאלות

שלוש שאלות לאסף ברטוב

1. המאגר המקוון של הספרות העברית לדורותיה ועכשיו נגיש לכל אחד מבלי לטרוח לחפש בספריות עלומות - הוא מפעל שיזמת ושראוי לפרס ישראל. אבל, יש שאומרים היום – מדוע לשמר בכלל ? לא כל דבר שנכתב בעברית (ובכל שפה אחרת) ראוי לשימור. אולי רצוי בכלל , כפי שאומרים, להתרכז בספרות המתורגמת לעברית ולא בספרים עבריים שאבד עליהם הכלח שאולי יש בהם עניין לחוקרים בלבד.

 

  1. אני יודע שכל המקלידים המקפידים מאוד בהעתקה עושים עבודת קודש בהתנדבות. אבל מעניין אותי לשאול,  איך אתם בוחרים מה להקליד ולהעלות? על פי איזה קריטריון?

 

  1. כאמור , זהו מפעל ענקים. ואתם מקיימים את ארכיון הספרות המקוון הגדול ביותר, אולי. אבל, איך לדעתך אפשר לגרום לקוראים להגיע אליו? מה עושים כדי לקרב קוראים צעירים?

 

 

תשובות:

 

  1. פרויקט בן-יהודה רואה חשיבות בשימור, הנגשה, וחשיפה מחדש של כלל הספרות העברית, לרבדיה, לתקופותיה, לסוגותיה, וכן, גם למשעוליה הנידחים יותר. גם יצירות משניות, או כאלו שאבד עליהן כלח, יש בהן ענין היסטורי, לשוני, תמאטי, השוואתי, וכן הלאה.  במאגר שלנו משתמשים לא רק קוראים מן השורה, אלא גם סטודנטים, חוקרים, מורים, ותלמידים.  יש אף יישומי בלשנות חישובית אשר נעזרים במאגר היצירה שמציע פרויקט בן-יהודה כ"קורפוס" לשוני לצרכיהם.

    אחד הדברים שמאפשרת הסביבה הדיגיטלית הוא סטטיסטיקה, וזו מראה לנו שגם טקסטים שלא יהיה רווחי להדפיס מוצאים לעצמם קוראים.  למשל, אחד הטקסטים הנקראים באתר הוא "אוצר המשלים והפתגמים" מאת ישראל חיים טביוב, שאינו מתורגם, אלא הוא ספר עיון ובו רשימה של ניבים ופתגמים עבריים, עם מראי מקום וביאורים.  מתברר שקוראים רבים נעזרים בטקסט הזה, עתה משהינו זמין דיגיטלית ובר-מציאה בקלות דרך הזנת ניב או פתגם במנועי חיפוש.  רוב קוראיו ודאי לא שמעו על טביוב ולא יודעים שהם מחפשים את הטקסט הזה; הם מחפשים פירוש או מקור לביטוי כלשהו, ומוצאים את מבוקשם אצל טביוב.

    דוגמה נוספת לטקסט נקרא ביותר, באופן מפתיע אולי, הוא תרגום הרמן צבי רקנדורף לקוראן -- תרגום מלא ראשון לעברית, שהתיישן עד מאוד בלי ספק, ועדיין, עצם זמינותו הנוחה במאגר שלנו מובילה אנשים אליו.  בקרוב, אגב, נוסיף גם את תרגומו של יוסף יואל ריבלין לקוראן, הודות לרשות פרסום שקיבלנו מנשיא המדינה, מר ראובן ריבלין.

    גם לתכנית הלימודים בישראל השפעה, כמובן, ולצד השירים הספציפיים של ביאליק ורחל הנקראים על פי תכנית הלימודים, אנו רואים פה ושם יוזמות פרטיות של מורים אשר בוחרים ללמד שיר מחוץ לתכנית, דבר שמתאפשר להם בקלות היות שגם אם השיר אינו זמין במקראות התלמידים, קל מאוד להציג אותו בכיתה דרך הרשת, או להדפיס עותקים מהאתר עבור התלמידים.

    (אעיר עוד בנושא הטעם בספרות נידחת יותר, בתשובתי לשאלה 3)

    היות שחלקים ניכרים מן הספרות העברית מצויים בכרכים במצב פיזי ירוד, ואף הולך ומחמיר, ראשית יש חובה לשמר, ולשמר הכול!  כשיזמתי את הפרויקט בשנת 1999, הדבר היה רחוק מסדר היום של מוסדות התרבות ושל הממשלה; אנו שמחים לראות את מפעל הדיגיטציה הגדול של הספרייה הלאומית בשנים האחרונות, אשר מגשים את פעולת השימור באופן מקצועי, אך יש לו עוד כברת דרך לצעוד בהגשמת שני היעדים האחרים שלנו: הנגשה -- עדיין קל בהרבה לגשת לכתבי ביאליק, טשרניחובסקי, או גם דוד בן-גוריון, דרך מאגר פרויקט בן-יהודה, מאשר דרך אתר הספרייה הלאומית -- וחשיפה -- מאמצים פעילים לחשוף את היצירות לקהל חדש, שאולי לא היה נתקל בהן או מחפש אותן בעצמו.
  2. מתשובתי הקודמת ברור שאנו רוצים להפיק מהדורות אלקטרוניות של כל הספרות העברית, כולל הכול. גם ספרי עיון מיושנים על מסילות הכוכבים, מראשית ימי ההשכלה, שאין להם ערך מדעי-פופולרי היום, חובה לשמר ולהנגיש, לצורכי מחקר ואף לצורכי הקורא החובב המתעניין דווקא בתולדות התפתחות הוראת המדעים בעברית, למשל.

    לכן, השאלה העומדת לנגד עינינו אינה "מה כן ומה לא להעלות לאתר?", אלא רק "מה קודם ומה אחר-כך?".  בשנים הראשונות הקלדנו מכל הבא ליד, מהבוידעם הפרטי.  עם הזמן מיצינו את מה שיש לרוב האנשים בבית, ועברנו להסתמך על ספריות אוניברסיטאיות ועל הספרייה הלאומית.  אנו משתדלים לספק למתנדבים שלנו מבחר מגוון של יצירות, מכמה שיותר סוגות ותקופות.  גם בעדכונים התקופתיים שבהם אנו מעלים חומר חדש לאתר, אנו משתדלים לגוון ולשלב.  בכל זאת, אנו נותנים עדיפות (שוב: רק מה קודם!) לפי כמה קריטריונים: אנו משתדלים לתעדף ספרות מאת נשים (שיש כל כך מעט בשנים שאנו מכסים), ומעדיפים יצירות מוכרות וחשובות על פני פחות מוכרות וחשובות (תרגום טשרניחובסקי לאיליאדה "דחוף" יותר משיר הלל לקיסר מאת צבי אלעזר טלר. אבל גם את שיר ההלל נעלה, עם הזמן).  כמו כן, אנו שמחים להיענות לבקשות מהציבור, במידת האפשר, ועונג מיוחד מסבות לנו פניות ממחנכים ומדריכים, בארץ ובחו"ל, אשר מבקשים שנעלה יצירה מסוימת בהקדם כדי שיוכלו ללמד אותה או להפנות אליה.

    שיקול נוסף הוא היערכות מראש לקראת פקיעת זכויות יוצרים: כך למשל, עבדנו במהלך 2012-13 על הקלדה והגהה של כתבי טשרניחובסקי (לרבות תרגומיו, כמובן), כדי לחנוך את אגף טשרניחובסקי באתר עם חלק ניכר מיצירתו ממש בחצות עם פרוס השנה האזרחית 2015, עת פקעו זכויות היוצרים שלו.
  3. לצד השימור, כשלב ראשוני והכרחי, וההנגשה הדיגיטלית, שכרוכה בהקלדה, הגהה, והפקת מהדורה אלקטרונית של היצירות, אנו שואפים לעסוק גם בחשיפת נכסי הספרות העברית לדור חדש של קוראים, תוך ניצול יתרונות המדיום הדיגיטלי. מאמצינו הצנועים החלו בקיום אירועי תרבות לציון אבני דרך משמעותיות (העלאת כתבי ביאליק, טשרניחובסקי), ואירועי הוקרה למתנדבינו, בסימן יוצר או תקופה אחרת בכל פעם (ערב ההוקרה האחרון עמד בסימן שירת ימי הביניים). 

    אנו פעילים (ככל המתאפשר לנו) גם ברשתות חברתיות, ומפעילים יומן רשת ("בלוג") של פרויקט בן-יהודה וכן דף פייסבוק בשם "פרויקט בן-יהודה", שבו אנו מפרסמים מעת לעת מובאות מיצירות בפרויקט, לעתים בצירוף הגיג או שניים משלנו.  לדוגמה, רשימה קטנה שלי על השירה והנצח:
    http://benyehuda.org/blog/archives/82

    בנוסף, אנו מזמינים אנשי רוח לבחור ולהקריא כמה יצירות (או קטעים מיצירות) ממאגר הפרויקט, בצירוף מבוא או הערות אישיות, בסדרת הסרטונים "אנשי רוח קוראים מיצירות הפרויקט" אשר זמינה בערוץ שלנו באתר YouTube, בכתובת: https://www.youtube.com/playlist?list=PLqAY11nqfFwca82azHhxf5lMyLFG9ISLL
    כך למשל קרא יורם מלצר יצירות מאת ברנר, פרץ, וי"ל גורדון; אגי משעול קראה את המנון האהבה לשפה העברית "חקוקות אותיותייך" של אברהם רגלסון; פרופ' נורית גוברין קראה משירת רחל ומיצירות ברדיצ'בסקי והמבקר, העורך, והמסאי ישראל כהן (אביה); פרופ' מאיה בז'ראנו קראה משירת אבן-גבירול; שמואל אבנרי קרא ביאליק, ועוד. (כולם תרמו מזמנם בהתנדבות.)

    כמו כן, אנו מרצים על הפרויקט ועל השלכותיו התרבותיות (לרבות אלו הבלתי-מכוונות) בפורומים שונים, מן האקדמיה דרך בתי ספר וכלה בהרצאות ציבוריות, ושמחים להיענות להזמנות להרצות.

    בעתיד, אנו מתכננים אמצעי חשיפה נוספים: למשל, הפקת "ספרי שמע" מיצירות נבחרות; כמו כן, אנו עומדים בפני שדרוג משמעותי למראה וליכולות האתר בחודשים הקרובים, שיכלול בין היתר גם רשימות קריאה, המלצות עורכים וקוראים, וכן "אם התעניינת ב-X, אולי תתעניין גם ב-Y", תכונות שיסייעו בהגברת החשיפה של משתמשי האתר לתכנים שאולי לא היה עולה בדעתם לחפש.

    כמו כן, אנו פתוחים כלפי ומעוניינים בשיתופי פעולה עם גורמי תרבות שירצו לסייע להגביר את החשיפה ליצירות מן הפרויקט.  באתר אין פרסומות וכולנו מתנדבים, ואין לנו אינטרס מסחרי לכאן או לכאן, אלא רק רצון להחזיר כמה שיותר מן היצירות הללו למחזור הדם של התרבות העברית.

 

לסיכום, נזכיר שאנו שמחים לקלוט מתנדבים חדשים, להקלדה ולהגהת יצירות (וכן למיזם הקלדת והגהת "מילון העברית הישנה והחדשה" של אליעזר בן-יהודה).  אפשר לפנות אלינו בכתובת editor@benyehuda.org

אתר פרויקט בן-יהודה זמין בכתובת: http://benyehuda.org

אנחנו ממש אהבנו!
  • הוספת הערה

שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה