שיחות רדיו - מדברים לאוויר

שיחת רדיו- נוכלים ספרותיים

הפעם אני אספר על סופרים המתחזים או, המתחזים לסופרים. ואין הכוונה  לסופרים שבחרו לפרסם בשם בדוי, או בשם עט, כלומר, סופרים שבחרו לחתום על ספריהם בשם אחר כמו -   הסופר היידי שלום עליכם ששמו  האמיתי היה שלום נחמנוביץ רבינוביץ, המשורר הכנעני יונתן רטוש ששמו במקור היה אוריאל שלח היילפרין , או  רומן גארי ששמו האמיתי היה אמיל אז'אר, או הסופר והמשורר הפורטוגאלי פרננדו פסואה שחתם על ספריו בלא פחות משבעים שמות עט שונים. לא. הכוונה שלי לספר על מתחזים ממש, בעצם , על נוכלים ספרותיים. כולם בני המאות הקודמות אולי כי היום בעידן האלקטרוני כבר קשה , ואפילו בלתי אפשרי להיות נוכל ספרותי שמצליח לשטות בקוראים. ואולי כי כולנו כבר חכמים מדיי.

למשל, איטלקי מסויים , בשם גמלי קררי מנאפולי  בן המאה ה 17 שכתב ספר המתעד את מסעותיו סביב העולם בכמה כרכים, למרות שמעולם לא עזב אפילו את עיר הולדתו. או צרפתי שהוגדר " היסטוריוגראף"  שסיפר שהוא כותב את תולדות צרפת. מדי פעם היה מכריז שהתחיל בכרך חדש,  ואז  על הבא אחריו וכו. ומבטיח שיפרסם את כל הכרכים כשיסיים. אבל זה לא קרה. כי אחרי מותו לא נמצא אצלו אפילו כרך אחד והסתבר שכל שכתב היו כעשרה דפים בלבד. או , האיש שקרא לעצמו לובסה ראמפה, שהציג את עצמו כנזיר בודהיסטי, גלגול של הדאלי לאמה המנוח וכתב ספר שקראתי ושאני זוכר במעורפל על יחסיו הרוחניים עם חתול בעל נפש פיוטית – בעוד שלמעשה שמו האמיתי היה הוסקיס, שרברב מהעיר פלימות באנגליה.  אבל אף אחד מהמתחזים האלה והאחרים לא משתווה לרב הנוכלים הספרותי  הגדול ביותר מאז ועד היום.

בשנת 1760 הודיע סקוטי בשם ג'יימז מקפרסון שגילה שרידי כתב יד של יצירה אפית גדולה, שכתב משורר  קלטי צפוני עלום בשם אוסיין. הוא אמר שתרגם את היצירה לאנגלית , משום שלא נותרו קוראי השפה הגלית שבה נכתבה. וכך היא הופיעה בדפוס.

השיר הארוך הזה , כפי שפורסם, כתוב כולו בשורות קצרות של פרוזה שירית ומורכב מעלילות גיבורים, קרבות אין סופיים ופרשיות אהבה אומללות. הכול מובא  בגוף ראשון, מפיו של אוסיין עצמו המתואר כישיש עיוור, בדומה לתיאור דמותו של הומרוס מחבר האיליאדה והאודיסיאה. גיבורי העלילה הם אביו של אוסיין, פיניגל  , איש מלחמה נועז שמשמעות שמו "זר לבן", וכן – בנו של אוסיין, אוסקאר ואהובתו מלווינה שגם מטפלת בפיניגאן בזקנתו. הכול מתרחש בארץ אגדות צפונית אפופת ערפל תמידי ולא ברור על מה ולמה נלחמים שם ללא סוף.

התגלית הזאת שתורגמה במהרה מהאנגלית של מקפרסון לרוב השפות האירופיות פשטה כאש קוצים בכל רחבי אירופה  של המאה ה 18 וחוללה מהפכה תרבותית של ממש: מלך שוודיה ודנמרק הפך למעריצה, תומאס ג'פרסון ,נשיא ארצות הברית הרחוקה כתב שאוסיין  הוא המשורר הגדול מכולם והשווה אותו להומרוס, הקיסר נפוליון לקח את הספר בכל מסעות המלחמה שלו, וגיתה  , גדול משוררי גרמניה אמר שעם אוסיין  נפרץ עידן חדש בתרבות. אופרה על פי עלילות אוסיין הועלתה בבית האופרה של פריז והמלחין פליקס מנדלסון חיבר פתיחה בשם מערת פיניגל, שם חי על פי הסיפור אביו של אוסיין.  כמה ציורים הוקדשו לאוסיין. אחד מהם שצוייר על פי הזמנתו של נפוליון, נתלה בארמונו.

היו אמנם כמה שהטילו ספק באותנטיות  של הסיפור הזה ובמיוחד דוקטור ג'ונסון  המבקר והסופר הבריטי,  אבל אלה היו מעטים וקולם לא נשמע ולא השפיע. ומכל מקום, מקפרסון השיג את שלו , זכה בחייו בכל זרי התהילה ואפילו נקבר בחלקת גדולי הספרות  המיוחדת בקתדרלה ווסטמינסטר שבלונדון. רק מעט מאוחר יותר יתגלה הסיפור הזה כזיוף הספרותי הגדול ביותר בכל הזמנים ומקפרסון כנוכל הספרותי הכי מצליח אי פעם.

ואיך זה קרה, ומה הייתה הבמה למחזה התעתועים הזה ?  כזכור זו הייתה המאה ה18, עידן הרומנטיזם, של התעוררות הלאומיות ובד בבד – גם הירארכיה חדשה שעל פיה , עמי צפון אירופה מתקדמים יותר מעמי דרום אירופה המפגרים אחריהם. גיתה, גדול משוררי גרמניה חידד את ההבחנה בין תרבות הדרום של לתרבות הצפון באירופה ובעקבותיו יותר ויותר התחזקה המגמה אצל  אנשי רוח סופרים , משוררים ומלומדים בצפון אירופה למצוא ביטוי  לתשוקה הרומנטית של הצפונים לתרבות אחרת, שלהם, למיתוסים שלהם ולמיתולוגיה ולאפוסים שלהם - שיתחרו במיתוסים של יוון ורומא  ולאפוס גדול, צפוני, שיהיה שווה בעוצמתו לאיליאדה ולאודיסיאה של הומרוס הגדול.

אוסיין המזוייף של מקפרסון הופיע ממש כבהזמנה, במקום הנכון ובזמן הנכון והתקבל בהתלהבות רבה, מבלי לבדוק  יותר מידי את מידת אמינותו.. מה שמלמד שקל מאוד להאמין גם בדברים המופרכים ביותר , אם משתוקקים להם מאוד. ובמילים אחרות, מה שאמר מקפרסון לאירופה היה: אם תרצו – יש לי אגדה.

אנחנו ממש אהבנו!
  • הוספת הערה

< חזרה לעמוד הבית
חיים פסח

חיים פסח הוא עורך ספרותי, מבקר ספרות ומתרגם ישראלי. הוא נולד וגדל בתל אביב, בה הוא חי גם היום. הוא נשוי ואב לבן.

שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה