דעה

דעה

המאה הקודמת , ובעיקר הרבע הראשון שלה הייתה משופעת בתנועות ומגמות ספרותיות: דאדא ( קורט שוויטרס), אימאגי'זם   (עזרא פאונד, הילדה  דוליטל), סוריאליזם ( ז'ן קוקטו, אנדרה ברטון), זרם התודעה (ג'יימס ג'ויס ואולי ורג'יניה וולף), אוליפו  (ריימון קנו, ולתר אביש), ריאליזם מאגי ( מארקס, אוקטביו פאס) – ואחרות.

מה מכל אלה הגיעו יד שנייה לספרות העברית? לא הרבה: במיוחד זרם התודעה והריאליזם המאגי  בגרסה המקומית. לסוריאליזם כמעט ולא הייתה השפעה (אולי קטעים מסויימים אצל עגנון ואחרים) לבד מכמה סיפורים של מנשה לוין משנות השלושים.

אז מה בעצם חסר כאן? אף אחת מהתנועות הנזכרות. חסרים הרוח ההרפתקנית. הלהט המניע, התעוזה שכמעט ונעלמו בכתיבה החדשה , לפחות מאז אמצע שנות השמונים.

בפנדות הבאות נביא טעימות מהמגמות הנזכרות כאן. הפעם: הסוריאליזם, אנתולוגיה קצרצרה. מתאבן. מעטות הדוגמאות שבהן האומנויות השונות, הציור, הפיסול, השירה, המוסיקה וגם הבאלט -  התאחדו במין צייט גייטז משותף , כמו ברבע הראשון של המאה העשרים. בפנדות הבאות נביא טעימות מהמגמות הנזכרות כאן. הפעם: הסוריאליזם, אנתולוגיה קצרצרה. מתאבן.

אנחנו ממש אהבנו!
  • הוספת הערה

< חזרה לעמוד הבית
חיים פסח

חיים פסח הוא עורך ספרותי, מבקר ספרות ומתרגם ישראלי. הוא נולד וגדל בתל אביב, בה הוא חי גם היום. הוא נשוי ואב לבן.

שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה