דעה

דעה

דעה:

החוגים לספרות מפיקים עוד ועוד דוקטורות ודוקטורים לספרות ולשמחתי  - כי זוהי התגובה ההולמת לשרת תרבות שלא סופרת ספרות ושר חינוך שמקדם רק לימודי מחשב וממליץ לתלמידים על הי פייו. אבל... לאן ילכו?  ילמדו? את מי ? כששיעור הסטודנטים - בכל מדעי הרוח - ירד מ 23% ב 1983 – 8% ב  2018  ? אולי ישמשו עורכים בהוצאות הספרים ויקדמו סופרים מתחילים ומוכשרים, העתיד של הספרות העברית?  ולאיזה תכלית, כשאחוז ספרי מקור היוצאים לאור וכבר ירד עד לספרה אחת?

ושם צוואר הבקבוק: נעלמו כלא היו בעלי הוצאות הספרים שפעם היו מחוייבים לפרנסתם, כמובן, אבל גם לספרות העברית. אנשים כמו ישראל זמורה שהיה מחוייב לשירה ותמך באלתרמן בספרי השירה שהוציא בין אם נמכרו או לא, כמו גרשום שוקן  שקיים בכספו את עגנון. או אפילו אהד זמורה שכשעבדתי אצלו כעורך ראשי – מעולם לא סירב להוציא סופרים חדשים  שבינתיים הפכו קאנוניים, שבחרתי וחלקם לא אהב כלל – ובכל זאת כיבד את הצורך לחדש ולהסתכן ,  שלא לדבר על מפעל הוצאת כל ספרי יזהר.

איפה הם הפטריוטים ההם של הספרות העברית?

כאשר השיקול הוא כלכלי בלבד,  כשהוצאת ספרים היא "תעשייה" וספר הוא  רק עוד "מוצר" , ללא שום מחויבות לתרבות המקומית – לא יופיעו עוד בדפוס סופרים יוצאי דופן, מחדשים, מעמיקים, נועזים, שיובילו את הספרות העברית במאה ה 21.  וכך, מה שהחל כמהפכה  מדהימה , המפעל האדיר הזה שנשאו בו ברדיצ'בסקי ופרישמן, ברנר, גנסין , עגנון – בעוני ובתנאים הנחותים  בארצות זרות שלא ידעו את העברית  - דווקא כאן , בארץ דוברי העברית ודווקא  עכשיו כשמספר קוראי העברית הוא הגדול בהיסטוריה  הוא הולך ונחתם.

מולדת אחת והחשובה  של הספרות העברית המתעוררת הייתה רוסיה, וכאן מבחר צנוע מהשירה הרוסית  שהשפיעה על משוררינו, מפושקיו ועד מיאקובסקי. וגם משהו , אולי בשירה ובפרוזה של יוצרים יהודים המעיד על היחס האמביוולנטי למולדת האחרת.

 

ח.פ.

אנחנו ממש אהבנו!
  • הוספת הערה

< חזרה לעמוד הבית
חיים פסח

חיים פסח הוא עורך ספרותי, מבקר ספרות ומתרגם ישראלי. הוא נולד וגדל בתל אביב, בה הוא חי גם היום. הוא נשוי ואב לבן.

שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה